יומן העבודה שלי כולל: פגישה עם עצמי, פעמיים בשבוע, בשיעור פלדנקריז עם מירי.
וכך זה קורה: אני שוכבת על המזרן, עיניים עצומות, קשובה לנשימה, למנח הגוף, לנקודות המגע של הגוף והמזרן… וכל תשומת הלב מופנית אל עצמי.
אני מקשיבה להוראות של המורה. התנועות מתפתחות בהדרגה הגיונית ומובנית. זה מאפשר לי לדייק את התנועה, למקד אותה, בלי מאמץ ובלי כח.
נדמה שעם כל חזרה על התנועה אני מוצאת דרך לביצוע שקט, הרמוני ונעים יותר שלה. אני מרגישה כאן, בחיבור ובמפגש עם היכולות שבי, יכולות לשלחלקן לא הייתי מודעת.
וכך לאחר שנים של התמדה, בקצב רגוע ובעדינות, גיליתי הקלה ברוכה: הקלה בתחושת הכאב שמלווה אותי שנים באזור הגב התחתון ובברך, אני חשה שיפור בתנועת המפרקים, בטווח שלהם ובגמישות התנועה.
אני מקיימת תקשורת טובה יותר עם גופי וחשה פחות מסורבלת. גם המודעות לנשימה נותנת את אותותיה.
והעיקר, זה הזמן שלי לשפר ולגלות עוד ועוד יכולות, מלוות בהנאה ובסיפוק רב.
כי כאן הגוף שלי מצא בית!!
תודה לשיטה, תודה למירי