בשיעור פלדנקרייז עושים רק מה שקל. תנועות שקשות לך לביצוע יש לעשות בתנועות קטנות מאד, או רק בדמיון. הקושי בשיעורי פלדנקרייז הוא לא בביצוע התנועות אלא בצורך "לשנות את החשיבה": לשים את כל מה שחונכנו עליו בצד ולהתמכר לקלות, לחופש.
ולמה אני מתכוונת?
משחר ילדותנו לימדו אותנו שכדי להצליח צריך להתאמץ, לעבוד קשה, להיות חזקים, לא לוותר. גדלנו לתוך עולם הישגי, שנמדד בציונים, עולם של השוואות לאחר, של השגת יעדים.
ופתאם בא משה פלדנקרייז שמשנתו לפעול מתוך קלות, לא להגיע לקצה גבול היכולת, להקשיב לעצמך ולא לסביבה, לתת את החשיבות לדרך בה אנו פועלים ולא להשגת היעד.
פלדנקרייז הוכיח שדווקא מתוך הקלות, ההקשבה, חוסר ההשתדלות, מגיע השיפור ומגיעה  הלמידה.
שינוי מחשבתי הוא תהליך הדרגתי. אבל כשהופכים את הקלות לדרך חיים, איכות החיים משתפרת לבלי היכר.

שיטת פלדנקרייז היא אחת השיטות המומלצות עבור חולי פרקינסון במטרה להקל על ההתמודדות עם המחלה. התנועות האיטיות מרגיעות את מערכת העצבים, מרפות מתח שרירי, משפרות את היציבה, את שיווי המשקל ואת הקואורדינציה ומאפשרות לימוד של אופני תנועה חדשים.

ממחקר שנערך באוניברסיטה הפדרלית של ברזיל, עולה כי שיטת פלדנקרייז משפרת את מצב הרוח של חולי פרקינסון ומשפרת את איכות חייהם.  השיטה, עולה מן המחקר, מאפשרת תנועה קלה, גמישות ואיזון אצל חולי הפרקינסון ובכך גם שליטה רבה יותר על הגוף כולו.

כותבת אלונה גולן-סדן, מחברת הספר "פרקינסון הצחקתם אותי", חולה בפרקינסון למעלה מ-10 שנים:

"אל הפלדנקרייז, והמורה מירי גל, הגעתי בעקבות המלצה של חברה.

זמן קצר לפני כן, אובחנתי כחולה בפרקינסון, ונאמר לי כי הדרך הטובה ביותר לעכב את התקדמות המחלה היא לעסוק בפעילות גופנית. הפעילות הגופנית היחידה שעשיתי עד אותם ימים היתה הזזת האצבע על שלט הטלוויזיה, התחלתי (בין היתר) להתעמל, כמי שכפאו שד, בשיטת פלדנקרייז.

למרות שהתרגול בשיטה זו הוא עדין ואינו דורש מאמץ, גיליתי בשיעורים הראשונים כי קיימים בגופי שרירים שמעולם לא ידעתי על קיומם. יצאתי מהם כשכל גופי כואב.

ובאשר לתרגול עצמו: בתחילה, הכתף לא נעה לכיוון שהתבקשה, לשכב על הגב ולאחוז בברכיים כפופות? בקושי הצלחתי לאחוז בירכיים, ולהרים את האגן ולהפנות אותו לשמאל או לימין? נראה לי לא אנושי. שלא לדבר על כך שהירידה והעליה אל המזרן וממנו היו עבורי משימה בלתי אפשרית כמעט.

זוכרת שבאחד מהמפגשים הראשונים, הרגשתי את בגידת הגוף בעוצמה כזאת – שפשוט שכבתי על המזרן והתייפחתי בשקט.

החודשים שבהם תרגלתי את שיטת פלדנקרייז נמשכו, וכבר למעלה משנתיים שאני מתאמנת.

המפרקים הנוקשים – התרככו, הגוף נע ממושמע לאן שהוא מתבקש, ואני יוצאת בכל פעם אחרי שעה של פלדנקרייז מלאה באנרגיה טובה.

ההוכחה הכי טובה לשינוי שחל בי, אינה רק בכך שאני מרגישה טוב עם גופי ויכולת התנועה שלי, אלא גם בכך שכבר מזמן איני עונדת את שעון היד שקניתי במיוחד כדי להציץ בו מדי פעם ולבדוק מתי השיעור ייגמר כבר…

היום אני אומרת: אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם." 

השאלה לוקחת אותי לחוויה הפרטית שלי כמתרגלת פלדנקרייז הריונית. במהלך 3 הריונות,  תרגלתי עד ליום הלידה. התרגול היה נפלא. עיסוי משחרר לשרירים הדואבים, תנועה מפנקת ומרפה, חיבור עמוק לגוף שלי, ותחושה של אינטימיות מקסימה עם העובר.
והלידות? הלידות שלי היו קלות ומהירות, מניחה שלא מעט בזכות התרגול, שהכין את הגוף שלי ללידה. הגמישות, הנשימה והיכולת להרפות.

שיעורי הפלדנקרייז הפכו מבוקשים מאד בשנים האחרונות, הן בארץ והן בחו"ל בזכות התוצאות הנפלאות שחווים המתאמנים. לכן, ניתן למצוא כיום שיעורי פלדנקרייז כמעט בכל חדר כושר או מרכז ספורט. חשוב לציין ששיטת פלדנקרייז אינה ענף ספורט או סוג של התעמלות, ומטרתה אינה חיזוק השרירים. זוהי שיטה המלמדת את האדם, באמצעות תנועה, להיות קשוב לעצמו, להתחבר לעצמו, ללמוד את יכולותיו ואת מגבלותיו. בתוך כך היא מאפשרת להרפות מתח שרירי מיותר, מגדילה טווחי תנועה, משפרת את היציבה, את הנשימה ומכאן את איכות החיים בכלל.

על כן, שיטת פלדנקרייז יכולה למנוע מבעוד מועד מצבים רפואיים ונפשיים שונים וכאבים כרוניים.

אין תחושה עוצמתית יותר מזו שאדם מטפל ומרפא את עצמו. לקום אחרי שיעור ולחוש את החופש התנועתי, את הרוגע והשלווה. את הקלילות וההרפיה. להרגיש את הגוף כולו נושם יותר. חי יותר.

אין מבוגר מדי לפלדנקרייז!
פלדנקרייז היא פעילות מושלמת עבורך, אלא אם יש מניעה בריאותית.
במהלך השיעור, כל אחד עושה את התנועות על פי יכולתו ובלי מאמץ. מתחילים עם מה שמתאפשר ובהדרגה היכולת התנועתית הולכת ומשתפרת.
תרגול השיטה יאפשר לך לשפר את הגמישות והיציבה, בקלות ובהנאה.

שיעור!
פלדנקרייז מנצל את תכונת הגמישות של המוח (נוירופלסטיות) ויכולתו ללמוד בכל שלב של החיים. באמצעות התנועות האיטיות, שנעשות מתוך הקשבה, מתבצעת למידה של תבניות תנועה חדשות, המתאימות יותר לך.

"אני מתחיל כאשר האדם שוכב על גבו. תנוחה זו אמורה להפחית את מרבית השפעת כוח המשיכה על הגוף, ובכך לשחרר את מערכת העצבים. התגובה של המערכת העצבית למשיכת הכוח הינה הרגל. תחת נסיבות אלו, אין כל דרך לגרום לשרירים להגיב באופן שונה לאותם הגירויים, והרי זהו האמצעי המרכזי לחינוך הגוף מחדש"
משה פלדנקרייז